יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שגגות ט׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות שגגות ט׳
1 עַל חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת מֵבִיא קָרְבַּן אָשָׁם וְהוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם וַדַּאי שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ בָּא מִשּׁוּם סָפֵק. וְאֵלּוּ הֵן. עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה וְעַל הַגֵּזֶל וְעַל הַמְּעִילָה וְעַל טֻמְאַת נָזִיר וְעַל הַצָּרַעַת כְּשֶׁיִּטְהַר מִמֶּנָּה. עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה כֵּיצַד. הַבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה מֵבִיא אָשָׁם. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה וּמְזִידָה וּבִרְצוֹנָהּ וְתִהְיֶה בְּעוּלָה כְּדַרְכָּהּ וּבִגְמַר בִּיאָה כְּדֵי שֶׁתִּלְקֶה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט כ "בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה" ויקרא יט כא "וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" הִיא לוֹקָה וְהוּא מֵבִיא קָרְבָּן:
2 וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּזְמַן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת מַלְקוֹת הוּא חַיָּב בְּקָרְבָּן וּבִזְמַן שֶׁהִיא פְּטוּרָה מִן הַמַּלְקוֹת הוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן:
3 בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה. הִיא לוֹקָה וְהוּא מֵבִיא קָרְבָּן. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִהְיֶה בֶּן דַּעַת:
4 כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת מַה הִיא הַשִּׁפְחָה הַחֲרוּפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וְשֶׁאֵינָן חַיָּבִין עַד שֶׁיִּבְעל כְּדַרְכָּהּ וְיִגְמֹר. לְפִיכָךְ אִם אָמְרוּ לוֹ שְׁנַיִם בָּעַלְתָּ שִׁפְחָה חֲרוּפָה וְהוּא אוֹמֵר לֹא בָּעַלְתִּי נֶאֱמָן וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל פִּיהֶן. שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ אִם גָּמַר בִּיאָתוֹ אוֹ לֹא גָּמַר וְזֶה שֶׁאָמַר לֹא בָּעַלְתִּי כְּלוֹמַר לֹא גָּמַרְתִּי:
5 הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אָשָׁם אֶחָד. כֵּיצַד. הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה בְּזָדוֹן אוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ בִּשְׁגָגָה וְנוֹדַע לוֹ וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ בִּשְׁגָגָה וְנוֹדַע לוֹ. אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים בְּמֵאָה הַעֲלָמוֹת. מַקְרִיב אָשָׁם אֶחָד וּמִתְכַּפֵּר לוֹ עַל הַכּל עַל הַזְּדוֹנוֹת שֶׁבָּהּ וְעַל הַשְּׁגָגוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשִׁפְחָה אַחַת. אֲבָל הַבָּא עַל שְׁפָחוֹת הַרְבֵּה אֲפִלּוּ בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב אָשָׁם עַל כָּל שִׁפְחָה וְשִׁפְחָה:
6 בָּעַל שִׁפְחָה וְהִפְרִישׁ אֲשָׁמוֹ וְחָזַר וּבְעָלָהּ אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ אֲשָׁמוֹ חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת שֶׁהַהַפְרָשָׁה מְחַלֶּקֶת וְנִמְצָא כְּמִי שֶׁהִקְרִיב וְאַחַר כָּךְ בָּעַל. וְכֵן אִם בָּעַל חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בְּהֶעְלֵם אַחַת בְּשִׁפְחָה אַחַת וְנוֹדַע לוֹ עַל אַחַת מֵהֶן וְהִפְרִישׁ אֲשָׁמוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע עַל הַשְּׁנִיָּה מַפְרִישׁ אָשָׁם אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁבְּהֶעְלֵם אַחַת הָיוּ כֻּלָּן הוֹאִיל וְלֹא נוֹדַע לוֹ אֶלָּא אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ נִמְצָא כְּבוֹעֵל אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ. שֶׁדִּין הַשּׁוֹגֵג וְהַמֵּזִיד בְּשִׁפְחָה אֶחָד הוּא:
7 עַל הַגֵּזֶל כֵּיצַד. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה וָמַעְלָה מִמָּמוֹן יִשְׂרָאֵל. בֵּין שֶׁגְּזָלוֹ בֵּין שֶׁגְּנָבוֹ בֵּין שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ אוֹ הִלְוָהוּ אוֹ מִשּׁוּם שֻׁתָּפוּת אוֹ מִשְּׁאָר דְּרָכִים. וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם עַל חֶטְאוֹ. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא אֲשַׁם גְּזֵלוֹת. וּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּאָשָׁם זֶה עַד שֶׁיָּשִׁיב הַמָּמוֹן שֶׁבְּיָדוֹ לִבְעָלָיו. אֲבָל הַחֹמֶשׁ אֵינוֹ מְעַכֵּב הַכַּפָּרָה. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת אֵימָתַי יִהְיֶה חַיָּב בִּשְׁבוּעָה זוֹ שֶׁמַּקְרִיב עָלֶיהָ אָשָׁם זֶה וְאֵימָתַי יִהְיֶה פָּטוּר מִמֶּנָּה. וְעַל אֵי זוֹ דֶּרֶךְ יִתְחַיֵּב אֲשָׁמוֹת רַבּוֹת כְּמִנְיַן חִיּוּב הַשְּׁבוּעוֹת. וְעַל אֵי זוֹ דֶּרֶךְ לֹא יִהְיֶה חַיָּב אֶלָּא אָשָׁם אֶחָד:
8 עַל הַמְּעִילָה כֵּיצַד. כָּל הַנֶּהֱנֶה מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בִּשְׁגָגָה. מַחְזִיר מַה שֶּׁנֶּהֱנָה וְיוֹסִיף חֹמֶשׁ וְיַקְרִיב אָשָׁם וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְעִילָה שֶׁהַקָּרְבָּן וְהַקֶּרֶן מְעַכְּבִין הַכַּפָּרָה וְאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב:
9 הָאוֹכֵל מִדָּבָר שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִזֶּבַח אֶחָד אִם יֵשׁ בְּכָל אֲכִילָה וַאֲכִילָה שְׁוֵה פְּרוּטָה חַיָּב אָשָׁם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁהַתַּמְחוּיִין מְחַלְּקִין בִּמְעִילָה וַהֲרֵי הֵן כְּמִינִין הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מֻחְלָקִין בְּחִיּוּב הַכְּרֵתוֹת. חֻמְרָא יְתֵרָה יֵשׁ בִּמְעִילָה שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בָּהּ הַמְהַנֶּה כְּנֶהֱנֶה וּמִצְטָרֶפֶת לִזְמַן מְרֻבֶּה. וְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ חַיָּב הַמְשַׁלֵּחַ מַה שֶּׁאֵין דְּבָרִים אֵלּוּ בִּשְׁאָר הָאִסּוּרִין:
10 כָּל הַמְחֻיָּב אָשָׁם וַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּוָּדַע לוֹ חֶטְאוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יַקְרִיב אֲשָׁמוֹ אֲבָל אִם הִקְרִיבוֹ קֹדֶם שֶׁיִּוָּדַע לוֹ וְנוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁהִקְרִיב אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ. וְכָל חֵטְא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו אָשָׁם וַדַּאי אֶחָד הַמֶּלֶךְ וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ אוֹ שְׁאָר עַם הָאָרֶץ שָׁוִין בּוֹ:
11 כָּל חֵטְא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו אָשָׁם וַדַּאי אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם עֲשָׂאָהוּ אוֹ לֹא עֲשָׂאָהוּ פָּטוּר מִכְּלוּם. לְפִיכָךְ הַבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק מְעִילָה אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְעִילָה:
12 הָיְתָה לְפָנָיו חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא פָּטוּר. חָזַר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא אָשָׁם עַל מְעִילָתוֹ. אָכַל אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין:
13 חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. אָכַל אַחַת מֵהֶן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי מִשּׁוּם חֵלֶב. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא חַטָּאת עַל הַחֵלֶב וְאָשָׁם וַדַּאי שֶׁל מְעִילָה עַל הַהֶקְדֵּשׁ. בָּא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה אַף הַשֵּׁנִי מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב הֶקְדֵּשׁ. אָכַל אַחַת מֵהֶן מֵבִיא חַטָּאת. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה אַחַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וְאָשָׁם וַדַּאי עַל מְעִילָתוֹ. בָּא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת בִּלְבַד. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת מֵאֵיזֶה טַעַם נוֹסָף אִסּוּר הֶקְדֵּשׁ עַל אִסּוּר חֵלֶב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הָאִסּוּרִין:
פירוש יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שגגות ט׳
1 על ה' עבירות מביא קרבן אשם וכו'. וכתב רבינו בס' המצוות מצוות עשה ע"א וז"ל קרבן אשם וכו' והחטאים וכו' הם המעילות והגזלה ובא על שפחה חרופה ונשבע לשקר על הפקדון וכו' ע"כ ודבריו הם מגומגמים דלמה כתב סתם והגזלה והא בגזלה ליכא אשם כי אם בנשבע לשקר שלא גזל כמ"ש אח"כ גבי פקדון שכתב בפירוש שנשבע על הפקדון ועוד הו"ל להסמיך גזלה לפקדון ששניהם הוי על השבועה לשקר ושניהם מצוות עשה אחת הם כדכתיב וכחש בעמיתו בפקדון וכו' או בגזל וכו' ועוד דהשמיט על טומאת נזיר וטהרת המצורע ואף דרבינו לא הקפיד בזה דלא שנה משנתו כאן ללמד החוקים והתורות אלא למנין המצוות מ"מ לא ימלט דלמה גמגם בלשונו ומאי חזית למנקט קצת מהם ולפרשם ולהשמיט מקצתם ולא כאן בלבד הוא אלא בכמה מקומות כיוצא באלו כמו שיראם הרואה.